סעיף 15 לפקודת היערות קובע:
על פי ההגדרה בסעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, “עץ בוגר” הוא עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות.
“לא יכרות אדם עץ זית או עץ חרוב או כל אילן אחר המוגן לפי צו שניתן עפ”י סעיף 14 מפקודה זו, וכן עץ בוגר, כהגדרתו בסעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בכל מקום שהם גדלים, ולא יעביר את עציהם של אותם אילנות אלא אם קיבל תחילה רישיון לכך בטופס הקבוע מפקיד היערות”.
לפיכך, בעת עריכת תכנית בנייה, יש לבדוק אם יש בשטח התכנית עצים העונים לקריטריונים אלו. גם אם העץ נמצא בחצר של בית פרטי כחלק מעצי הנוי, לאחר שנשתל וגדל מעט ועונה על הקריטריונים כפי שהוגדרו בסעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, הוא הופך למוגן ולא ניתן לכרות או להעתיק אותו ללא רישיון.
במקרים בהם בשטח תכנית הבניה קיים עץ בוגר יש לפנות לפקיד היערות של קק”ל ולבדוק אם ניתן היתר העתקה או כריתה.
יודגש כי, כריתת עץ ללא אישור הינה עבירה פלילית.
תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה
בנובמבר 2008 אושר חוק תיקון מס’ 89 – שמירה על עצים לחוק התכנון והבניה. בהתאם לתיקון יש לסמן בתשריט של תכנית מפורטת, שניתן להוציא מכוחה היתר בניה, את כל העצים הבוגרים בתחומה. לא תאושר תכנית שבתחומה עצים בוגרים, אלא לאחר שמוסד התכנון בחן את הצורך בשמירה עליהם, ולאחר שהתייעץ עם פקיד היערות.
החוק מחייב כל מגיש תכנית שבתחומה עצים בוגרים לסמן בתשריט התוכנית את מיקומם, סוגם וכמותם של העצים הבוגרים.
במסגרת תיקון זה נדרש שר הפנים להתקין תקנות בדבר הנוהל בבקשות להיתרים הכרוכים בשמירה, בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים. בהתאם לכך, נקבע תיקון לתקנה 16 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש”ל – 1970, לפיו לא ינתן היתר הכרוך בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים אלא לאחר קבלת רשיון לפי פקודת היערות.
תיקון 89 לחוק התכנון והבניה, הפך למעשה את כל מיני העצים למוגנים ומחייבים אישור כריתה. היוצאים מן הכלל מחובה זו, הם העצים המאושרים לכריתה ע”י משרד החקלאות כגון: עצי מטע, מינים פולשניים וכדו’ על פי רשימות שמפרסם משרד החקלאות מעת לעת.
המאמר נכתב על ידי משרד עורכי דין – אביב טסה.
עו”ד אביב טסה – עורך דין מקרקעין, מיסוי מקרקעין והתחדשות עירונית.
