התקנת מעלית בבית משותף

כיום בכל בניין חדש ישנה לכל הפחות מעלית אחת, אולם פריבילגיה זו אינה קיימת בבניינים הישנים, להיפך נדיר למצוא בניין ישן אשר נבנה בשנות השבעים עם מעלית.
אך כיום, העובדה כי הבניין נבנה ללא מעלית אינה מונעת התקנת מעלית בבניין ישן.
להתקנת מעלית בבניין ישן מספר יתרונות וביניהם:

• עליית ערך הדירות (בעיקר עלית ערכם של הדירות השוכנות הקומות העליונות);
• שיפור הנוחות ואיכות החיים בבניין;
• הוספת פתח מילוט במקרה חירום.

ההחלטה בעניין התקנת מעלית מתקבלת על ידי האסיפה הכללית ברוב של שני שלישים מהדירות בבית המשותף וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים:
(1) התקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבניה, תשכ”ה- 1965;
(2) התקנת המעלית לא תגרום פגיעה מהותית בדירות מסוימות, ברכוש המשותף או בחזות הבית.

במקרה בו התקנת המעלית יוצרת פגיעה מהותית הרוב הנדרש אינו רוב של שני שליש, אלא הסכמה של 100% מבעלי הזכויות בבניין.

לצד הצורך בקבלת החלטה להתקנת מעלית ברוב של שני שלישים ו/או הסכמה של 100% מבעלי הדירות בבית המשותף בהתאם לנסיבות העניין, יצר המחוקק מערכת איזונים לשם הגנה על המיעוט הבא לידי ביטוי בכך שבמידה וישנו דייר אשר מתנגד להתקנת המעלית, אותו הדייר לא יישא בתשלום הוצאות התקנת המעלית אולם יהיה עליו לשאת בתשלום האחזקה וההפעלה של המעלית, שכן ממילא כולם יהיה זכאי בסופו של דבר לעשות שימוש במעלית ככל הדיירים.

ואם כבר עסקינן בתשלום הוצאות התקנת המעלית, תשלום ההוצאות בגין התקנת המעלית בבית המשותף אשר יכול בקלות להגיע למאות אלפי שקלים, יוטל על אותם הדיירים אשר החליטו והסכימו על התקנתה אולם אותם הדיירים יהיו רשאים להסכים בינם לבין עצמם כי רק חלק מהדיירים יישאו בתשלום הוצאות התקנת המעלית. מכאן שבמידה ובבית המשותף קיים דייר אשר מתנגד להתקנתה, הרי שאותו דייר מתנגד לא יישא בתשלום הוצאות ההתקנה.

במקרה ובאותו הבניין ישנם דיירים בקומת הקרקע, אותם דיירי קומת קרקע לא יישאו תשלום הוצאות התקנת המעלית גם אם הם נמנים עם אותם הדיירים המבקשים להתקין מעלית בבניין.

סעיף 59ו’ (ב) (3) לחוק המקרקעין קובע כי על אף שבמקרה ודייר מדיירי הבניין מתנגד להתקנת המעלית אותו מתנגד לא יישא בתשלום ההוצאות ההתקנה, הרי שעדיין יהיה עליו לשאת בתשלום הוצאות האחזקה וההפעלה של המעלית.

חשוב להבהיר כי תשלום הוצאות האחזקה וההפעלה נעשה לפי אותו שווה וזאת לפי חלקו של כל דייר לפי שטח הרצפה של דירתו ביחס לשטח הרצפה של בעלי הדירות שבעליהן נושאים באותם התשלומים.

השאלה האם להתקין או לא להתקין מעלית בבית המשותף אינה הבעיה היחידה. לעיתים בבניין מתגוררים דיירים שומרי מסורת המבקשים להפוך את המעלית למעלית שבת (מעלית אשר אין צורך ללחוץ עליה על מנת להזמינה היא פשוט עוצרת בכל קומה באופן אוטומטי החל מכניסת השבת ועד צאתה).

נושא מעלית השבת מוסדר אף הוא בחוק המקרקעין בסעיף 59ז’ הקובע, כי בבניין שבו יש יותר ממעלית אחת ובאחת מהן מותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל דייר לבקש כי המעלית תפעל כמעלית שבת. כמובן שבמקרה כזה נטל ההוצאות בגין החזקת והפעלתה כמעלית שבת מוטל על הדייר שביקש להפעילה כמעלית שבת.

המאמר נכתב על ידי משרד עורכי דין – אביב טסה.
עו”ד אביב טסה – עורך דין מקרקעין, מיסוי מקרקעין והתחדשות עירונית.

עו”ד אביב טסה הינו עורך דין תמ”א 38, עורך דין מקרקעין עורך דין מקרקעין, עורך דין קבוצות רכישה, עורך דין נדל”ן, עורך דין בתים משותפים, ממשרד עו”ד אביב טסה המתמחה בתחום המקרקעין על היבטיו השונים וביניהם: תמ”א 38, פינוי בינוי, בתים משותפים, סכסוכי שכנים, תכנון ובניה, הפקעות, עסקאות מכר ורכישה, קבוצות רכישה, עסקאות קומבינציה, ייצוג בבתי המשפט ונטריבונלים השונים ועוד.