ביולי דאשתקד דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורה של דיירת סרבנית אשר הגישה ערעור בבית משפט השלום, כאשר חויבה לשלם פיצויים בסך של 681,000 ₪ לדיירי המתחם אשר היו מעוניינים במימוש פרויקט פינוי בינוי במתחמם.
המדובר בפסק דין העוסק בפרויקט פינוי בינוי במתחם נווה שרת, תל אביב הידוע גם כגוש 7321 חלקה 54 (להלן: “הבניין”)
במתחם קיימות היום 154 דירות ועל אותו מתחם חלה תכנית מתאר המאפשרת פרויקט פינוי בינוי.
כידוע תנאי למימוש פרויקט פינוי בינוי הינו הסכמה של 100% מהדיירים במתחם (אולם לאחר באם ישנה הסכמה של 80% מהדיירים, יוכלו אותם הדיירים להגיש תביעה נזיקית לקבלת פיצויים). במקרה דנן 153 בעלי דירות מתוך 154 הסכימו לפרויקט אשר כלל הרחבת דירותיהם של הדיירים הקיימים בכ- 40 מ”ר, והוספת חנייה פרטית ומחסן.
אותו “דייר סרבן” היה במקרה דנן אם חד הורית לילד חולה בתלמסמיה אשר סירבה לחתום על הסכם התקשרות עם היזם כשהיא מעלה טענות שונות ומשתנות.
סירובה של הסרבנית התבסס על מספר טענות וביניהם: חששה לאי ודאות ואי יציבות, מצבו הבריאותי של בנה סירובה לטלטל את בנה בדירות שכורות, היעדר ערבויות מספיקות, ועוד.
לדעת שכניה, כל רצונה של אותה דיירת סרבנית לנסות ולקבל הטבות חריגות העולות על ההטבות שניתנו לכל יתר הדיירים.
הדיירים אשר הסכימו לפרויקט, הגישו תביעה כספית נזיקית על סך 871,000 ₪ לפי חוק פינוי בינוי נגד אותה דיירת סרבנית וזאת בשל הנזק שנגרם להם המתבטא בהפסד תוספת השווי של הדירה החדשה שהיו אמורים לקבל בפרויקט.
בית משפט השלום אליו הוגשה התביעה לראשונה, קבע כי התנגדותה של הדיירת הסרבנית הינה התנגדות סרק הנובעת מטעמים שאינם ענייניים, וזאת משום שהיזם היה מוכן לבוא לקראת הדיירת הסרבנית ולמצוא פתרון הולם לבעייתה ובין היתר אף הציע: דמי שכירות ללא הגבלה בסכום, רכישת דירה חלופית מיידית, מתן פיצוי לפי חוות דעת שמאי שימונה לגבי שווי הדירה שהייתה אמורה לקבל, או להישאר בפרויקט ולבחור את כיוון הדירה והקומה, תוך מתן בטוחות הולמות של ערבויות בנקאיות.
לבסוף פסק בית משפט השלום כי על הדיירת הסרבנית יהיה לשלם סך של 871,000 ₪ .
על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי מטעם הדיירת הסרבנית, אשר נדחה וזאת בקובעו כי סירוביה של הדיירת הסרבנית הינו סירוב בלתי סביר לפי סעיף 2 לחוק פינוי בינוי (פיצויים) וזאת משום שמדובר “בעסקה כדאית מבחינה כלכלית, הוצע למערערת על ידי היזם כל שניתן היה להציע ואף מעבר לכך, כולל התאמות אם יידרשו לבנה, ואין נסיבות אישיות מיוחדות ההופכות את הסירוב לסביר”.
בית המשפט המחוזי אף שלל מכל וכל את טענתה של הדיירת הסרבנית לפיה סירובה נובע מהטיפול וההתאמות הדרושות לבנה החולה, שכן בהתאם לדבריה שצוטטו בפרוטוקול בית המשפט היא איננה יודעת מהן ההתאמות הדרושות לדירה.
לא זו אף זו, המערערת העלתה בפני בית המשפט המחוזי טענה לפיה מדובר בפגיעה בזכויות יסוד כמו זכות הקניין, כבוד האדם ושוויון. אולם גם נימוק זה נדחה על ידי ביהמ”ש המחוזי אשר קבע כי אל מול זכויותיה החוקתיות של המערערת עומדות זכויותיהם החוקתיות של אותם הדיירים המעוניינים במימוש הפרויקט” שגם להם זכות קניין, כבוד ורצון לחירות לבחור ולהתקדם בחיים להשביח את רכושם ותנאי מגוריהם”.
בית המשפט המחוזי השאיר את פסק דינו של בית המשפט השלום על כנו תוך מתן אפשרות למערערתלהצטרף לפרויקט או להגיע להסכמה עם היזם לעניין אחת ההצעות שהציע.
אין ספק כי פסק דין זה הינו פסק דין אחד מפסקי הדין החשובים בתחום ההתחדשות העירונית וזאת לאור העובדה כי בית המשפט הכיר במקרה דנן בזכותם של דיירים המעוניינים בהעלאת ערך דירתם על ידי מימוש פרויקט הפינוי בינוי, ובכך כי במקרה ומתעורר דייר אשר מסיבה שאיננה סיבה מוצדקת ו/או לא סבירה מתנגד למימושו של הפרויקט וזאת על אף שערך דירתו החדשה תעלה במאות אלפי שקלים, ובשל כך מטיל עליו חובת תלשום פיצויים- בעצם יוצר הרתעה לאותם הדיירים הסחטנים אשר עד כה לא צפו כי להתנהגותם תהיה השלכה שלילית על לא אחר מאשר על עצמם.
המאמר נכתב על ידי משרד עורכי דין – אביב טסה.
עו”ד אביב טסה – עורך דין מקרקעין, מיסוי מקרקעין והתחדשות עירונית.
עו”ד אביב טסה הינו עורך דין תמ”א 38, עורך דין מקרקעין עורך דין מקרקעין, עורך דין קבוצות רכישה, עורך דין נדל”ן, עורך דין בתים משותפים, ממשרד עו”ד אביב טסה המתמחה בתחום המקרקעין על היבטיו השונים וביניהם: תמ”א 38, פינוי בינוי, בתים משותפים, סכסוכי שכנים, תכנון ובניה, הפקעות, עסקאות מכר ורכישה, קבוצות רכישה, עסקאות קומבינציה, ייצוג בבתי המשפט ונטריבונלים השונים ועוד.
