התחדשות עירונית בחברה הערבית

שלום לכולם, בתוכנית אנא עארף, איתנו באולפן אורח עורך דין אביב טסה, עורך דין בכיר מתחום המקרקעין. שלום לך אדון חברי היקר, אביב.

“שלום לך אערף אנא עארף.”

אני שמח לפגוש אותך כאן באולפן, אני אספר לכם שאנחנו חברים מכיסא הלימודים, אבל לא כל יום פוגשים חבר שהוא מאוד מצליח בתחומו וכבר עשה כמה ספרות בחיים שלו. ועכשיו אנחנו נדבר על ההתמחות שלו בה הוא משגשג ועושה עסקים ויש לו הרבה הלכות, ועל זה אנחנו נדבר ונדבר על הנושא “ההתחדשות עירונית במגזר הערבי” וטרם שנעשה את זה, קודם כל אני פונה לאביב, קודם כל ספר לנו מי זה אביב טסה?

“אביב טסה, זה קודם כל אבא לשישה ילדים מדהימים מאשתי היקרה חן, משרד מקרקעין שעוסק הרבה בהתחדשות עירונית, עסקאות קומבינציה, יזמויות, קבוצות רכישה, כל מה שעוסק בנושא המקרקעין.
אנחנו יושבים במתחם הבורסה ברמת גן. יש לי צוות נהדר של עובדים, כולנו מטפלים בלקוחות שלנו, מאוד מסורים. אנחנו יוצאים גם ליזמים, גם ללקוחות פרטיים. אנחנו גם לוקחים מתחמים של קרקעות ועושים שינוי ייעוד. עכשיו אנחנו בדיוק נמצאים באיזה עסקה מאוד יפה של יותר מתשעים ושש דירות שמתחילות להיבנות בהוד השרון, מטפלים בעסקה הזאת מ2012 כולל שינוי ייעוד, כולל קומבינציה פרצלציה. סיימנו עכשיו, לפני חצי שנה בצ’ק פוסט בחיפה, קבוצת רכישה של מאה יחידות של משרדים, כולם נמסרו, כולל רכישת הקבוצה. הרבה מאוד עסקאות מעניינות, דברים מעניינים.”

יפה, אני רואה שאתה נוגע בכל מה שדיברת מסביב, מסביב, מסביב… אתה מדבר על תכנון?

“גם, גם על תכנון, לא רק על תכנון, גם על יזמות.”

אתה שוחה בתחום הזה?

“שוחה מאוד בתחום הזה. שוחה בתחום ההתחדשות העירונית, אני גם מכהן כבורר במוסד הבריאות עסקית בנושא מקרקעין, הייתי בעבר יושב ראש צוות התחדשות עירונית, כמו שאתה יודע בלשכת עורכי הדין.”

בלשכת עורכי הדין… ושם אני קראת עליך בגלובס, ששם הצעת אפילו ב2010 שצריך להקים רשות התחדשות עירונית, ועל זה אנחנו נדבר, אחרי שתסיים את דבריך, אני כבר שואל אותך, איך זה עלה לפני 12 שנים בראש של אביב טסה, שחובה להקים רשות להתחדשות עירונית? מאיפה הרעיון הגאוני הזה?

“אני אגיד לך משהו הקדוש ברוך הוא תמיד נותן לי להסתכל קדימה. טיילתי בעולם ומסתכל ורואה שההתחדשות העירונית בעולם – הסתכלתי ברצלונה בכל מיני מקומות שהיו עושים, בונים.
והסתכלתי על הדמוגרפיה של מדינת ישראל וקראתי מחקרים שמדינת ישראל בעד תוכנית, אם כל אחד יעשה באינטרנט שתיים אפס ארבע אפס 2040,  יש תוכנית שאומרת איך יהיה האוכלוסייה של מדינת ישראל ומה לעשות בסופו של דבר אנחנו המדינה עם אחוז דמוגרפיה הגבוה ביותר כמעט בעולם, באירופה אנחנו תמיד במינוס חצי. ופה אנחנו דווקא עם דמוגרפיה מאוד חיובית וצריך לפתור פתרונות. וכשראיתי דבר כזה אמרתי רגע, כל עולם בהתחדשות עירונית. אמרתי רגע, התחדשות עירונית זה התחדשות, זה יהיה קטע גדול מאוד, אנשים לא הבינו את הפוטנציאל. ואני מכיוון שאז אני ייצגתי את האגודה לתרבות הדיור ובמשך שבע שנים בערך כשתי מסרים באופן בלעדי, טיפלתי יותר מאלף תיקים כאלה של דיירים והדבר בא מהשטח, הבנתי שיהיה צורך אמיתי שיום אחד, כולם צריכים לדעת מה זה התחדשות עירונית.”

מה זה בעיניך התחדשות עירונית? האם זה רק מתמקד ומתנקז במצוקת הדיור? או האם זה מביא דברים אחרים כמו חברתיים, כמו כלכליים, כמו מיגור האלימות וכדומה, מה זה, איך זה בעיניך?
התחדשות העירונית?

“כמו שאני רואה אותה זה קודם כל בראש ובראשונה זה התחדשות של אנשים.
אנחנו הרי אומרים, נגיד בקליפורניה יש דבר כזה שאם בניין עומד חמישים שנה, אז יש אחרי חמישים שנה  חייבים לשפץ אותו, לבנות אותו מחדש, לעשות משהו. ברומניה למשל, אם נגיד, יש בניין שאחרי הרבה שנים שעומד להיהרס, עושים לו נקודה אדומה, זה נקרא בולינה, הוא לא יכול לקבל משכנתא, הערך שלו יורד, אתה יכול לגור רגיל אתה לא חייב לשפץ. כלומר, כל מדינה בעולם מצאה איזה משהו על מנת לחדש. אני אמרתי לעצמי, זה לא רק התחדשות של בניינים, גם אנשים שעושים ובונים בניין ועושים שכונה חדשה, אז באים הרבה מאוד אנשים חדשים, מתחדשים, פתאום ילדים נמצאים שם, אז כל פני השכונה משתנה. רואים את זה היום בהרבה מאוד מקומות. לא סתם ועדות התכנון החליטו שצריך להביא דוח של יועץ חברתי, היום כל תמ”א והתחדשות עירונית מחייבת דוח של יועץ חברתי ומי שלא ראה דוח כזה לא ראה דוח מפורט מימיו, זה ספר עב כרס שאומר מה המצב כיום ומה הסטטוס ואיך יהיה ואיך אנשים רוצים לראות את השכונה, ועל פי כל הדברים האלה נותנים דגשים בתכנון. אז זה התחדשות עירונית, וכך עוזרים למגר פשע, וכך עוזרים לחלץ מעוני, ככה יודעים להביא תשתיות ביחד, אם עושים תשתיות וגם מחדשים תוך כדי בניינים.”

אז משם הגאון עורך דין אביב טסה חברי היקר ב2010 הוא גילה את הנקודה הזאת, ואמר שחובה לעשות רשות להתחדשות עירונית ומשם לבנות את המערך כפי שצריך, כפי שאמרת ועשיתי מחקר בספר ושזה לא רק מצוקת דיור אלא זה טוב לחברה.

“כן, עשיתי את זה, אגב, שאלו אותי את זה בניו יורק כשקראתי את הספר של ראש עיריית ניו יורק, איך שהוא מיגר את הפשע לא רק על ידי זה שהוא הביא שוטרים, זה פעם אחת, צריך גם מקל וגם גזר. נתן גם תמורות וכאלה. ואז הבנתי את זה! ואז אמרתי: אי אפשר שוועדות התכנון התרכזו רק בבניינים. צריך משהו מעבר ומשהו מעבר זה רק רשות יכולה לעשות דבר כזה. ואז, בישיבה שטייניץ לפני 12 שנה, עשה למעשה תוכנית, אמר אני רוצה להוריד מחיר הנדלן ושאלו אותי, שאלו מספר בכירים בארץ והתראיינתי אז בגלובס. אמרתי: צריך להקים רשות התחדשות עירונית. כולם אמרו לי ‘מה זה רשות? למה צריך רשות?’ אמרתי: הרשות, היא צריכה להביא את המידע, את הידע לאנשים, לחבר מול כל הרשויות וכל הגורמים, ועדות התכנון, הרי יש הרבה מאוד אינטרסים לחבר. שיהיה אבא ואמא לכל התהליך, כשיש… שמים אבא ואמא לתהליך, התהליך הזה קורה. אני חושב שהרשות עדיין, איך אומרים בתחילת הדרך, אני חושב שבעתיד יצטרך להיות מוסדות שיפוט לרשות עצמה, לכל נושא ההתחדשות העירונית.”

כלומר, אם יש מוסד, מוסד כמו שיש בית דין לענייני עבודה.

“כן. הרי למה עשו בית דין לענייני עבודה? כי יש עובדים, יש בני נוער…”

משרד מתמחה בהתחדשות עירונית בתכנית בנייה ממש ,שלא כל בית משפט או בית דין יגע בזה אלא רק מתמחה וזה גם רעיון.. אני מסכים איתך, רעיון גאוני שזה מביא עליונות וזה מביא התחדשות וגם אמון לצרכן במה שקורה במדינה.
“בדיוק. אני חושב שבתכנית שלך אנא עארף אתה תקליט את התוכנית הזאת טוב, ואתה תראה שעוד שנה שנתיים יעשו את זה, חייב יהיה להקים, כמו שיש בית דין לענייני עבודה, בית דין לנוער בית דין למשפחה תמיד הלכו על המשהו המיוחד התמחות. אנחנו מבינים היום שהקטר של המשק בשינוי החברתי, בשינוי של התשתיות ובשינוי של כל הדיירים זה התחדשות עירונית. מדינת ישראל קבעה שארבעים אחוז מהבניה יהיה התחדשות עירונית, אין חברה היום גדולה או קטנה שלא יוצאת בהתחדשות עירונית, אז בסופו של דבר עכשיו בהתחדשות עירונית פעם אחת אתה הולך למפקח הבתים שותפים, אבל זה כולה היה המפקח של טאבו, פתאום הפך לקבל הרבה מאוד תביעות על הראש. פעם כשהיה סכסוכים בין אנשים, הולכים לבית משפט, אז יש הרבה מאוד כללים, אבל ברגע שיהיה מוסד ספציפי שמרכז, מומחה, פותר גם בעיות, יש דברים בעיות נגיד סתם דוגמה, של יזמים שתקועים אחד עם השני רבים מכרים וזה תוקע למשל. הדיירים רוצים, כולם רוצים, יש בעיות של חוזים, אבל אם היה הליך משפטי ולא הולכים בית משפט חמש, שש שנים, אז ל זה היה נפתר בחצי שנה.”

כפי שיש בבית משפט לענייני משפחה ודיני עבודה…
הם צריכים גם מוסד משלהם על מנת לפתור את הבעיה. הרעיון שלך כל כך יפה ואני דיברתי עכשיו לפני הראיון עם ראש העיר, אני אומר לו: איפה הגעתם בהתחדשות העירונית?

אומר לי: חושבים במדינה להוציא קול קורא, מדברים על זה. קול קורא לכל העריות בטרם יצא בטרם יצא. אז מה עושים עד שזה יצא ועד שזה יהיה אפשר, אתה יודע שאנחנו במדינה, יש לנו בעיה של תכנון, יש הרבה חסמים, במיוחד בחברה הערבית, יש לנו הרבה חסמים ולא מגדילים תכניות עבודה לא נותנים לבנות, לא נותנים רישיונות.

“מה, אין לכם תוכניות מתאם?”

לא שאין לנו, אם אתה אם אתה יש לך סתם דוגמה, עיר או כפר עשרת אלפים מטר, בחמשת אלפים מטר וארבעים זה עוד שלושים ארבעים שנה. ממש זה ככה, למה? לך תשאל את המוסדות. למה היום יש חריגות בנייה? למה היום יש בתים ללא רישיון? זה לא שאנשים עברייני בנייה ו.. פשוט מאוד, יש לנו מצוקות דיור ואין לנו איך לבנות, אז איך לבנות? זו המדינה, היא צריכה לפתור את הבעיה.

“אני חושב שאם אתה מתאר את זה כך המדינה צריכה להביא פתרון ספציפי לחברה הערבית בהתחדשות עירונית. אם אמרתי שהתחדשות עירונית, זה חינוך, נקרא לזה של אנשים, אז קודם כל צריך קודם כל לחנך, לחנך מבחינת מודעות של אנשים בחברה הערבית לנושא של התחדשות עירונית. מה זה? מה זה נותן להם? החברה הערבית יש גם הרבה נקרא לזה אתגרים שצריך לפתור, קודם כל הם לא רגילים לגור ברבי קומות.”

אתה יודע… יש לנו בעיה. אני אומר לך את האמת, יש לנו בעיה, בנצרת היום גרים. נכון, על זה אני לא רוצה להגיד לך, אני חושב רגע שיש תרבות שאנחנו חיים בווילות, כל אחד חי בבית שלו, חי עם המשפחה שלו ולא רגילים שכולנו זרים, יעלו באותו בית מדרגות. אין לנו את הקטר הזה, אין לנו את החינוך הזה, כולם בניינים. אבל אם המדינה תבוא ותיתן הצעות ותציע ותעשה את ההתחדשות העירונית הזאת ותקצה קרקעות אז התפיסה של התושבים לאוכלוסייה אני חושב שהיא תשתנה. אבל המדינה היא לא עוזרת, המדינה היא מדכאה. זו הבעיה.

“אתה כאילו אתה מסכים איתי שיש, כאילו, בעיה מבחינת החשיבה גם של החברה הערבית לגור במגדלים?”

אני מסכים איתך במאה אחוז. אני שם. אני חי שם, אם יש לי כמה בתים, למה שיבוא זה יגור אצלי? אבל עד שזה התפיסה תשתנה, ייקח זמן. אבל צריך להתחיל כבר.

“אז אני חושב שצריכים לקחת, נגיד בכל עיר כזאת בחברה הערבית, איזה רחוב נגיד לסמן רחוב ספציפי, שלהגיד שזה הרחוב, נגיד זה הרחוב שאמור להיות מרכז העיר, זה מרכז העיר, זה הגורדי השחקים, זה המנהטן של העיר ולהגיד פה מה זה מנהטן? נגיד נעשה פה עשר קומות, שתי עשרה קומות זה כמו חמישים מקומות בשביל חברה הערבית, עשר, שתים עשר קומות.”

 

 

בדיוק.

“לקחת סתם דוגמה, אפילו להשתמש בזה בקרקעות אפילו של מדינה או של משהו כזה, לצרף, למכור לאנשים בחברה הערבית, כדי לחנך אותם לגור באותו, באותו דבר, ואז מקבעים, מקבעים למעשה שוק. וכשקיבלת שוק…”

מטווים דרך.

“מתווים דרך, ברגע שקיבלת שוק ונגיד עכשיו דירה כזאת סתם דוגמה שווה מיליון שמונה מאות, אותו אחד שיש לו נגיד ארבעה, חמישה, שישה ילדים, אומר לעצמו רגע, אני לא יכול בשטח שלי להביא לכל אישה ילדים, אבל אם אני אעשה עסקה ויהיה לי חמש שש דירות, כל דירה זה מיליון שמונה מאות, הראש שלו מתחיל לעבוד והוא, הוא סופר את הכסף, אינטרס כלכלי ובאמת נותנים אינטרס כלכלי יחד עם הטווית דרך, יחד עם זה שצריך להיות מנהלות של התחדשות עירונית בחברה הערבית שנותנות הסבר לכל התהליך הזה בשילוב עובדים סוציאליים, כמו שיש היום בחברה היהודית, עובדים סוציאליים שפותרים את הבעיות, וגורמים לשינוי תודעתי, אני חושב שזה ביחד יכול לייצר משהו, אבל בשביל זה צריך על באמת, איך אומרים? שהרשות להתחדשות העירונית תחליט לקחת את חסותה על הדבר הזה, כי מישהו צריך להוביל את זה.”

אני מסכים איתך. אם הרשות להתחדשות העירונית לא תוביל את זה, פשוט מאוד התכנון ייתקע. היום סתם דוגמה, היישוב כפר קאסם יש מקומות שאתה יכול לראות שש קומות ויש שמונה קומות, ואולי זה המקסימום, אני לא מהנדס, זה צריך ללכת לוועדה. אבל למה לא לעשות עשרים קומות? אגב, האוכלוסייה מתרבה, האוכלוסייה מתרבה וגדלה כמו אנא עארף מה, כמו טיל, ויש מצוקת דיור אדירה שמחר המדינה תבכה.

“אני חושב שצריך לעשות בכפר קאסם את דובאי של ישראל, כמו שבדובאי לקחו מדבר שלם ולקחו מדבר ועשו גורדי שחקים, אפשר, מרכז הארץ.”

אתה המשרד שלך, מתמחה גם ביזמות ואתה מגדל קבוצות, ואתה בונה קבוצות, איך? מה אתה מציע לתושבי כפר קאסם, או בכלל איך פותרים את ההתחדשות העירונית אם המדינה לא עוזרת לך?

“קודם כל. צריך לקחת את עצמנו בידיים. קודם כל אני חושב שמישהו אצלכם צריך לקחת את עצמו בידיים, קודם כל לעשות התחדשות עירונית, זה אני מזכיר לכולם שיש שני מסלולים בגדול: אחד – זה תמ”א 38 שלמעשה גם היא תכף תהיה פגה תוקף וגם זה זכויות שקיימות, אבל אי אפשר, אי אפשר, אי אפשר גם בתל אביב לעשות תמ”א 38 הריסה ובנייה. שתיים: אם אין זכויות בנייה נוספות ובחברה הערבית אחת הבעיות שאין זכויות בנייה נוספות כי אתם בחריגות בנייה, אז  תמ”א 38… אין זכויות”

אין זכויות.

“הרי ברמת גן שהייתה מלכת התמ”א, למה הייתה מלכת התמ”א? כי העירייה אז נתנה, הקצתה חוץ מהשתיים וחצי קומות של התמ”א היה אפשר לבנות עוד שתי קומות מכוח התב”ע, אז כל אחד שבא לו ארבע וחצי קומות או חמש וחצי קומות, זה כבר היה כלכלי, אז השתיים וחצי קומות והמחירים ברמת גן, אני מניח אני לא יודע, יותר גבוהים מכפר קאסם, כי אני לא מכיר את המחירים בכפר קאסם.”

כן, כן, כל יישוב זה את המחירים שלו.

“יפה, אז בסופו של דבר, ככל שהמחיר יותר נמוך, צריך להעניק יותר זכויות, זה צריך לייצר באלאנס. אז יצירת הזכויות רק על ידי וועדה מחוזית, כי זה רק במסגרת של פינוי בינוי. ואני חושב ש… אני חושב שזה צריך לבוא מראשי הערים אצלכם, שיכולים לקחת גורמים של תכנון מהנדסים, אדריכלים, בעלי שם שמבינים כמשרדים מובילים, לקחת אנשים מומחים במקרקעין ולהגיד להם בואו נעשה פיילוט ראשוני של פינוי בינוי, בוא ניקח, בואו נסתכל על העיר שלנו ונגיד איזה רחוב אנחנו רואים בויז’ן שלנו שיכול לבוא לפינוי בינוי, לעשות תכנית, לבוא להציג את התזה בפני הוועדה המחוזית ואז לראות מה הועדה המחוזית תגיד, אנחנו רוצים פה עכשיו חמש עשרה קומות, אם הוועדה המחוזית תמשיך על הקו, אז אין בעיה אם תראה שהועדה  המחוזית, איך אומרים? קצת מקשה על התהליך הזה, אז יתחיל כאן, איך אומרים המלחמה התודעתית ואת הכל.  אי אפשר לעשות, נקרא לזה משהו תודעתי, בלי לעשות מעשה איתו.  המעשה הזה זה יהיה דגל אור.”

אתה אומר שצריך לזוז כדי להזיז את המערכת, וצריך לראות את התגובה שלהם על מנת תפנה לגורמים, ואז.

“בדיוק, צריך להזיז את הגבינה. יש את הספר הזה: ‘מי הזיז את הגבינה שלי’, מישהו צריך להזיז את הגבינה כשהם עוזבים את הגבינה, אז כל העכברים יצטרכו לבוא לגבינה, ואם העכברים לא יבואו לגבינה, אנחנו נדאג שהעכברים יבואו לגבינה.”
או, או איך את המושגים שלך… אבל אני מסכים איתם אני מסכים איתם. העכברים, אנחנו לא נראה אותם אם אתה לא תזיז את הגבינה. והגבינה הזאת, מי שמזיז אותה, זה ראשי הערים שהם צריכים לזוז ולא צריך רק להיתקע בכיסא, להיתקע בכיסא ולא לתכנן. וזו הבעיה שלנו. נכון. זו הבעיה שלנו אם בוחרים את האדם הנכון..

“צריך לדעת, צריך לדעת לבחור את האדם הנכון, וצריך לדעת אני חושב שגם אותו ראש עיר שנמצא הוא לא צריך, החזון שלו צריך להיות כלפי הרבה זמן, אבל המעשה צריך להיות צעד אחד. חלק מהבעיות של אנשים, גם הרבה פוליטיקאים ובכלל אנשים שאומר אני רוצה לטפל בכל, ואז ברגע שהוא לא מטפל בכל זה לוקח הרבה מאוד זמן, אתה יש לך קדנציה, אתה לא יכול. אז פעם אחת אתה יכול לטפל בכל, אבל תיקח רחוב, תתחיל ברחוב אחד, רחוב אחד תגיד מהרחוב הזה… אני רוצה לשנות רחוב.”

הנה עכשיו שומעים אותנו וישמעו אותנו גם בעתיד בגלל שהוידאו הזה והראיון שלנו רץ. מחר יראו את הראיון הזה, מחר הם יכולים לפנות לאביב טסה והתושבים ולהציע להם הצעות איך זה יביא להם טעם, איך לקום אפילו באופן עצמאי ולעשות התחדשות עירונית מבלי לחכות למדינה.

“כן.”

ממה שבקיים.

“כן, כל תושב או כל תושבים שנמצאים נקרא לזה במרכז העיר והם חושבים שהם יכולים להיות הלב של העיר ורוצים להיות הלב שנראה מוקד שמחר יגידו כמו זה, זה הדגל, זה הראשון וכולם יזכרו את הראשון הזה וזה יהיה דגל. שכל ראש עיר שרוצה להצטרף למהלך כל ראש עיר מוזמן, אני אשמח לייעץ, לתת מניסיוני לרשויות וגם כמובן לאנשים פרטיים שירצו לעשות את זה, ואז אפשר למצוא איזה מקום מסוים איתו להתחיל. אני תמיד אומר, צריך את המקרה הנכון להתחיל, לא להתחיל במקרה שהוא לא טוב, לא לקחת, להגיד דווקא להתעקש על על התחדשות במקום שהוא יותר קשה, או שארחיב. תן קודם להתחיל במשהו יותר, שהתנאים יותר מבשילים שהתושבים רוצים את זה, שאת הבעיות האלה אנחנו נפתור את שאר הבעיות נדע לפתור לאחר מכן שהתושבים לפחות יש להם איזו הסכמה למשהו קטן אפילו אתה מבין מה אני מתכוון?”

כן, כן, בטח, בטח. אני מבין אותך טוב מאוד. ואני מסכים איתך, ואני כבר אתה מדבר. ואני חושב על דברים, על הדברים איך לעשות את ההתחדשות העירונית בבתים קיימים שצריך להסיר וצריך לעשות רבי קומות לאנשים, ומישהו רוצה לעשות עסק ולמכור לאנשים הוא יכול למכור, ואנחנו ככה יכולים לבוא למצוא פתרון למצוקת הדיור עד שהמדינה תתעורר ותקצה משאבים וקרקעות ותפתור לנו את הבעיה.

“יש עוד עניין אגב, אם כבר נגעת בנושא הזה, יש אחת הבעיות גם כן, שהם לא קשורות לבית התכנון, זה בעיית המימון, כי הרי צריכה לבוא בנקים לממן. יש בעיה מבחינת שווי, כי לא יודעים את השווי, אין הרבה עסקאות, כשאין עסקאות לשמאי קשה לעשות שווי. נכון, אתה יודע, אצלכם בחברה הערבית כל אחד יכול להגיד אני רוצה על הבית הזה, הוא שווה שני מיליון יכול להגיד אני רוצה שלוש יעבירו לו שלוש.”

נכון.

“שווה שלוש? לא יודעים, סתם דוגמה אבל, אז קשה להיות שווי. שתיים בגלל שכנראה, בוא נגיד, נדבר בינינו, לא הכל מסודר מבחינת כל הרישומים של כל ההכנסות, אז קשה להראות יכולות, אז קודם כל, כמובן שגם הבנקים יצטרכו לבוא, לדעת איך למצוא פתרונות. אגב, זה אותה בעיה, אותה בעיה, הייתה בתמ”א לפני שתים עשרה וחמש עשרה שנה שבנקים לא רצו לממן, ואז עשינו שיחות, התארגנו הרבה חברות יזמיות, עורכי דין, פנינו לבנקים, הצענו פתרונות, אמרנו שיש דבר כזה לייצר תת חלקה וכאילו לאט לאט היו כל הפתרונות.”

“צריך לייצר, ברגע שעושים יהיה עוד הרבה אתגרים אני קורא לזה, כל אתגר הוא פתיר כאשר רוצים לעשות את זה ויש לך בעלי מקצוע איתך טובים. עוד דבר שאני רוצה להגיד, למשל, סתם דוגמה, בוא נניח שאערף יש לו נגיד סתם דוגמה, בית בכפר קסאם, ונגיד שאערף יש לו כבר נגיד בוא נסתכל קדימה, שיש אחד עשו כבר הרבה כבר יש לו ילדים ונכדים, ואת הכל, הוא אומר אנחנו רוצים התחדשות עירונית ונגיד שיש לו הרבה כסף, הוא אומר אני רוצה להשאיר את הדירות לכל המשפחה. אפשר היום, יש מכשיר של חוק עידוד השקעות הון.”

בדיוק על זה רציתי לדבר.. מה אתה עוקף אותי? אתה קורא מחשבות? מה זה החוק הזה?

“תראה חוק עידוד השקעות הון, זה חוק שבא לעודד השכרה. בכלל מדינת ישראל רוצה לעודד את האופן ההשכרה בכלל לכל מיני צדדים, שזה נקרא שוק של שכירות. אני גם בלי שום קשר מטפל בכמה פרויקטים, גם באופן אישי של שוק השכרה עם חוק עידוד השקעות און, אנחנו עושים את זה בבאר שבע בשכונה ג’ ווילי ועם דברים מאוד מיוחדים ויפים. זה בין האוניברסיטה לבין בית החולים, שזה ככה גם סטודנטים, גם את הכל, וזה כשעושים בניין שלם ולא מוכרים את הדירות, הכל להשכרה.

עכשיו, מכיוון שיש בחוק שאם אתה, אם יש דירות שאתה, אתה לא חייב את כל הדירות להשכיר אתה יכול חלק למכור, אבל אם את רוב הדירות אתה שומר, יש לך הטבות מיסוי מאוד משמעותיות, גם בנושא מע”מ בנושא פחת. אתה יכול להגיע למס הכנסה בשיעור של 11, או 13 או 15 אחוז, ממש מעט מאוד, וזה מגדיל את הרווח בטווח הרחוק. אז מצד אחד נותן פתרון לאותם תושבים שרוצים להשאיר את הדירות אצלם, אבל הם גם נהנים שמשתמשים דרך יער במכשיר של מיסוי נמוך, ואז בעתיד כשירצו להשתמש ולמכור אז המע”מ שלהם יהיה נמוך, אז הם הרוויחו גם עסקה עם פחות מסים, אז זה נותן להם עוד אלמנט של רווחיות.”

כן, נכון, זה מעניין מאוד, ורוב האנשים היום אצלנו סתם ביישוב שהרבה פעמים אנשים בונים בתים ומתכוונים להשכיר את זה, אבל צריך עוד לעודד ולעודד על מנת שזה ירקום עוד וגידים, ואנשים יתחילו להשתמש בזה.

אני קראתי עליך בגלובס, והייתה רעידת אדמה שביטלת פעם איזה הערת אזהרה לבעלי זכויות. איך, איך עשית את זה? מה המקרה הזה?

“אה…זה…”

אתה יודע מה זה לבטל הערת אזהרה?!

“כן, האמת, אני זה לא אני שביטלתי את האזהרה, אני הייתי שותף לתהליך הזה.”

אבל אתה עתרת בעליון.

“כן, כן הגעתי לעליון עם זה. למעשה המקרה שם, שביטלו הערות אזהרה, זה המקרה הראשון ועד היום היחידי בארץ, שבטלו הערות אזהרה לרוכשים של דירות, הביטול של הערת אזהרה זה מגיע מכיוון שאגב זה פרויקט של התחדשות עירונית שלא היה בנק, לא היה ליווי, וזה בן אדם עשה את זה ללא ליווי. בהתחלה הוא לקח, עשה הסכמי הלוואות לא עשו הסכמי מכירת דירות, אחרי שנה הסבו את זה להסכמים של מכירת דירות, הרוכשים גם לא שילמו על פי קצב התשלומים, נגיד דירה ששווה מיליון וחצי אז סגרו אותו במיליון שלוש מאות ונתנו לו מיליון שקל במזומן. וזה לא על פי החוק ולא בצורה מסודרת ואז כשלמעשה הקבלן פשט רגל ומונה מפרק, אז המפרק הגיע לבית המשפט, ניסה שכל אחד ישלים קצת כסף כדי לסגור את הבנייה, אותם דיירים סירבו, ואז הוא פנה לבית המשפט ואמר סליחה אם הם מסרבים זה נכס מכביד. אי אפשר למה אתה באמצע תמ”א, יש דיירים שגרים שגרו באתר בנייה, ואז למעשה בית המשפט ביטל את ההערות אזהרה, אפשר רכישה, אנחנו נכנסנו, הצגנו את הרכישה, סגרנו..”

חברה של אגם שביט

“אגם שביט כן. אגם שביט הזהות בנדל”ן ביצע את הרכישה הזאת, שילמה את הכל מההון העצמי שלה, קנתה, בנתה את הדירות. היה שם… פתרה את הבעיה. פתרה את הבעיה פתרה את הבעיה גם לדיירים הקיימים. גם אחר כך לדיירים החדשים, יצא בניין מאוד מאוד מאוד יפה. איך אומרים הבניין הזה עבר טופס 4 תעודת גמר הרבה מכשולים.”

והדיירים שבוטלה ההערת אזהרה שלהם לא נפגעו?

“הדיירים שבוטלה הערת האזהרה שלהם דווקא כן נפגעו, אלה הפכו להיות נושים מאותה… מאותה כסף שאגם שביט שילמה למפרק, אז המפרק שילם להם כסף, אבל כמובן מכיוון שהיה שם הרבה מאוד הפסדים, אז הם לא קיבלו את כל הכסף שהם השקיעו, אלא הרבה פחות מהכסף שהם השקיעו, אני יכול להגיד מתחת לחמישים אחוז.”

מה?!

“כן. וזה מה שקורה כשאנשים לא לוקחים ייעוץ משפטי ואת היזם הנכון. אני תמיד אומר ללקוחות שלי אתם רוצים לעשות עסקה, אנחנו יודעים לעשות כל עסקה, אנחנו לא חושבים עסקאות, כל עסקה, היא עסקה מאתגרת,  אבל צריך לדעת איך לעשות אותה, צריך לדעת להגן עליכם. ואם אתה מנסה לחסוך בעורך דין…”

מה עכשיו, עכשיו מחר אני רוצה לקנות דירה בחיפה, בצ’קפוסט סתם דוגמה, או אנא עארף בבת ים… מה עליי לעשות כאשר אתה מציע אני רואה בפרסומות או חברה של איקס וווי, מציעים רק קנייה שזה בתכנון וזה עד שזה יקרום עור וגידים ויקבלו את האישור לבנייה, זה יקח חמש שנים וארבע שנים ושלוש שנים. כן. אז מה אתה מציע עליו אחרי שזה.. שם כסף?

“השאלה אם קונים קרקע או קונים דירה זה קודם כל זה שני…”

קונים קרקע.

“קרקע, אז אם זה קרקע זה שני עולמות שונים זה זכות. זכות. כן, מה שזכות זה קרקע. אם הוא קונה קרקע צריך לדעת לבדוק איזה סוג קרקע שהוא קונה, צריך לדעת לרשום עצמו בטאבו צריך הסכם שיתוף, צריך לראות על באמת שיש מי שמקדם שם תכניות, צריך לדעת מה הסיכוי בכלל, כי לפעמים… אתה יכול גם לקנות קרקע שהיא תהיה גם עוד עשרים שנה זה בסדר, זה לגיטימי, יש אנשים שקנו בחולות ראשון חיכו עם זה שלושים שנה ואחרי זה הפכו להיות מיליונרים. יש כאלה נהפוך הוא שקנו במקום מסוים וחיכו שנתיים ויש כאלה קנו ועד היום מחכים. כלומר, צריך לדעת צריך לדעת איפה הולכים.”

אנשים שרוצים עוד שנתיים שלוש לגור..

“אז זה לא ללכת לקנות קרקעות. קודם כל מי שרוצה עוד שנתיים שלוש לגור שלא יקנה קרקעות, לא ייכנס. קרקעות, להיכנס לקרקעות זה עסקאות לטווח חמש, חמש עשרה שנה, שעד אז הוא רק יושבח. אני מטפל בקרקע שאני התחלתי בטיפול בשנת 2012 בהוד השרון, שינינו שם את התב”ע, היום אנחנו 2022, מתחילים את הבנייה וייקח להם… 10 שנים היתר, עוד שלוש שנים בנייה, 13, 14 שנה ואני יכול להגיד לך שלפני שהם התחילו גם את התהליך קצת לפני.

אז זה… וזה הוד השרון, מרכז הארץ, לא במקום זר, באמצע שכונה, כלומר, שיש שכונה מצד ימין שכונה מצד שמאל, פארק מצד אחר ונשאר אי אחרון לעשות לקח 14 שנה. זה גם מוסדות התכנון והבנייה מעודדים, הרבה אינטרסים, זה לא. אבל אם אתה לוקח קונה דירה מיזם, אתה צריך לדעת, אם אתה תחת ליווי בנקאי, אז זה משהו אחר, אין בעיה, צריך לשלם רק משוברים.

אבל אם נגיד, יש עסקאות שהם לא תחת ליווי וזה מה שהיה איפה שנמחק הערת אזהרה, בעיקר עסקאות של תמ”א 1, צריך מישהו שהוא מומחה בעסקאות של התחדשות עירונית, צריך לדעת איך לקבל הערת אזהרה, איך לשלם על פי קצב תשלומים, לראות שהקצב תשלומים סמוך לקצב הביצוע, לראות שיש מישהו מטעמך שרואה שבאמת הביצוע מתקיים. למשל אצלנו כשעשינו התברר שהקבלן עשה ממד שחצי ממנו בבלוקים. שמעת על דבר כזה?”

חצי מהממד בלוקים?

“בבלוקים. כן, כן, במקום בטון? במקום בטון.”

אבל איפה, מה תפקיד המהנדס? והמפקח?

“אמרתי לך יש, אני תמיד אומר למקרים כאלה צריך כמה ידיים, אבל זה בדיוק העניין שהיה התרשלות והיה את הכל, כשאנחנו נכנסנו פרקנו את הבלוקים, עשינו יציקות בטון. אז לכן אמרתי, כשאתה קונה במקום כזה צריך לדעת מי זה היזם קודם כל, לראות את הניסיון שלו, לדעת פרויקטים שהוא עשה, השם שלו, המוניטין שלו זה דבר אחד, וזה מאוד מאוד חשוב. וחוץ מזה, לדעת שכל תהליך הבנייה אתה בא ואתה רואה בעיניים שהמפקח רואה ומשלם תוך כדי בשלבים, לא עסקאות פתי להגיד שדירה של שני מיליון שקל תן לי מיליון וחצי עכשיו, מי שרוצה אפשר לקחת גם להמר בלוטו לא צריך מיליון וחצי ב150 שקל אתה יכול.”

אז אתה, אתה אומר אסור לשים את כל הכסף. בשלבים, כפי ששווה ההתקדמות של הבנייה.

“אמת.”

יפה מאוד. אני ראיתי עוד, אני מדפדף בגלובס וקראתי הרבה עליך, ולא ניתן לגבות ארנונה מנכסים שאינם ראויים לשימוש. גם אתה עשית את זה?

“אני עשיתי את זה. זה היה בתשעים ותשע. כן, זה הלכה שבעליון שאנחנו זכינו בעליון עשינו הלכה שם, על סעיף 330 לפקודת העיריות שנכס לא ראוי לשימוש, הוא לא צריך לשלם ארנונה, לא פעם אחת כמו שהם ניסו להגביל את זה, אלא לכל החיים, לכל החיים. נכס שלא אינו ראוי לשימוש. אינו צריך לשלם ארנונה אף פעם, והוא לא צריך כל פעם ללכת לעירייה להם להתחנן אליהם.”

אז מה עושים עם בתים שהם נמצאים בתחום העירייה, בתכנית המתאר של העירייה, עדיין לא קיבלו רישיון ועוד ולא והעירייה לא נותנת להם שירותים? ואין כבישים.

“מה זה איזה שירותים היא לא נותנת למשל?”

סתם דוגמה: כביש ופינוי אשפה.

“פינוי אשפה זה מאוד חמור.”

אז מה עושים? אז למה יש לנו ארנונה? כלומר, אני רוצה להבין, יש בית, בית שנבנה בתוך תחום העירייה, ואין לו רישיון. אין לו היתר. אין לו היתר. ויש בתים שיש בהם היתר, ושניהם סובלים מאותה בעיה. אפילו עם ההיתר. זה “מוזר לי מאוד.”

“בוא נדבר על הקטע עם ההיתר עזוב רגע, בלי היתר נשים את זה בצד, אם יש בית שהרשות נתנה לך היתר. זה אומר שאתה בניתם זכויות בנייה כדין. נכון, זכויות בנייה כדין, ואתה צריך לשלם ארנונה, עכשיו, קודם כל ארנונה כל אחד צריך לשלם, לא משנה אם הוא מקבל שירות או לא, אסור לו לעשות דין עצמי. למה? אם עכשיו כל אחד יגיד רגע, אני לא מקבל את השירותים. רגע, הווטרינר העירוני לא פנה אליי סגור היום, הקופת חולים לא פתוחה… ואז כל אחד יחליט באופן עצמאי איך אומרים לא תהיה תקציב לעירייה, יהיה קריסה טוטאלית של הרשויות.

אז לכן ארנונה היא חובה לשלם, כמו ועד בית אגב, גם שחובה לשלם, אתה לא יכול לקזז, אלא מה? אתה יכול לפנות ולדרוש את השירותים שלך. כלומר, מצד אחד יש לך חובה לשלם. מצד שני אם יש לך בית בהיתר, יש חובה לרשות להביא את השירותים ואז צריך לכתוב לרשות מכתב, ואם זה לא עוזר, אתה יכול להגיש תביעה נגד הרשות. אתם נתתם לי פה לגור כדין, אם אני גר כדין, אני צריך לקבל את כל השירותים, אם זה שירותי שמירה, איפה שיש שמירה, אם זה שירותים של תשתיות, אם זה שירותים של פינוי אשפה, כל השירותים, ואם אין שירותים, היא צריכה להגיד מה התוכנית ומה השלבים שהיא צריכה להביא את השירותים.”

ונותנים את הרישיון ואין חשמל.

“לא…”

איך שתשמע. מה אתה אומר על זה?

“זה קצת מוזר.”

זה האמת.

“ככה זה אצלכם ב…”

לא שיש שכונות… יש שכונות כאלה? יש שכונות כאלו שיש לך רישיון, אין את התשתיות, אין את הפינוי אשפה, אין את הפינוי אשפה ואין את הכבישים ויש רישיון.

“אני רק לא מבין.”

זה לא כמו, אתה יודע היום יש הסכם גג, הסכמי הגג היום אתה לא, אתה יכול רגול אחרי שכל החבילה מוכנה, תשתיות, חשמל, פתח למים, הכל מוכן.

“ברור.”

לא אצלנו לא. יש אפילו מקומות שאין בהם חשמל, אין להם תשתית חשמל.

“ואין לכם הסכמים עם המדינה להקמת תשתיות?”

לא שאין לנו הסכמים. יש הסכמים, יש הסכמים. פשוט מאוד, יש שכונות שקיבלו רישיון ועדיין לא סללו את הכביש, עדיין לא הכינו תשתיות.

“מדוע לא עושים את זה אגב? מה אתה חושב כמי שאתה נמצא בתוך?”

אולי זה, אולי זה התרשלות. התרשלות. ואני לא, אני לא יודע מה קורה שם, התרשלות, מישהו צריך לדחוף, אמרת צריך מישהו שיזיז את הגבינה על מנת להוציא את העכברים? כדאי… הגבינה אף אחד לא מזיז אותה, והדיירים לא נעים להם, כן נעים להם ולא יודעים מה לעשות. כן, אפשר גם לפנות לחברת החשמל בתביעה משפטית?

“ברור. קודם כל אפשר לפנות לחברת החשמל בתביעה אם חברת החשמל אמורה לעשות ולא עשתה. יכול להיות לפעמים שזה לא חברת החשמל, יכול להיות סתם דוגמה שקודם כל יש גורם אחר שצריך להכין תשתית והוא הגורם הראשון לא הכין, או שוועדה מחוזית צריכה להביא איזה החלטה והיא לא הביאה את ההחלטה, או שראש עיר צריך לחתום על טופס והוא לא חתם. כלומר, מישהו צריך לברר את העובדות, אבל זה אנומאלי, כלומר, מישהו צריך לפתור את הבעיה הזאת. זה לא יכול להישאר ככה, אערף.”

נכון, וצריך לפתור את זה רק על ידי בתי משפט.

“אני חושב באמת שאם זה המצוקות שאתה מתאר, צריך איך אומרים? פעם אחת להשתמש בהליכים משפטיים ופעם שנייה להוביל תהליכים משפטיים קצת עם יחסי ציבור, כדי שיבינו, מי שצריך לקבל את ההחלטות, הוא יבין שהוא צריך לתת את ההחלטות תומכות ולהניע את הגבינה, כי אם הוא לא יזיז את הגבינה, אז יזיזו אותו מהגבינה. אז חייבים להזיז את הגבינה.”

ראשי הערים בחברה הערבית ובכל מקום חייבים להזיז את הגבינה, על מנת להוציא את העכברים מהחורים, וככה הבעיות שלה לא יפתרו. כן. נכון?

מה יש לך לספר לי על תמ”א? אני ראיתי עוד שיש לך בית ספר לתמ”א 38.

“הבית ספר הוא לא שלי, אני הקמתי את הבית ספר הראשון של התמ”א, יחד עם מרכז הנדל”ן, הקמנו אותו לפני מספר שנים גם לתמ”א, גם לפינוי בינוי כל ההתחדשות העירונית. זה היה, עוד פעם, מתוך מטרה ללמד, ללמד את השוק, לחשוף אנשים, והרבה גם עורכי דין, שמאים, אדריכלים, יזמים, מנהלי סניפים. כולם היו במרכז הנדל”ן וכולם היו תלמידי והיו באים והיו לומדים, וככה כל פעם היינו עושים מחזור ועוד מחזור ועוד מחזור.”

אז למה בלשכה אתה לא עושה השתלמויות וכל זה?

“קודם כל, בעבר, לפני הרבה שנים, כשהיה מחוז תל אביב ומרכז, אני העברתי השתלמויות שהייתי אז יושב ראש צוות אחד טומיץ’ לשכת עורכי הדין. אבל מאז שיש מחוז מרכז שבא לראשון, אז פחות אנחנו… פחות מזמינים אותנו.”

רומי נאבל, נבל נבל תראי את אביב טסה, את חייבת לזמן אותו לעשות לנו השתלמויות בתחום התמ”א, למה שהוא מומחה גדול מהיכרות אישית.

אני ראיתי עוד, בית משפט זיכה בני זוג שהואשמו בפיצול שתי דירות בתל אביב, ומי שהיה אחראי לזה, זה גם עורך דין אביב טסה. ספר לי, מה עשית שם?

“זה אגב, זה מזכיר לי את מה ששאלת אותי מקודם לגבי החברה הערבית. כאן היה באמת בניין בתל אביב, בניין שהיה שם שימור, ויש עניין של זכויות ותב”ע ואת הכל ובשימור הרבה פעמים מגיעים לעשות, איך אומרים? ביקורת. אגב, משהו שגם בחברה הערבית יכול להיות שיש בניינים או בתים שצריך לשמר אותם תוך כדי, בתוך הצביון.

והיה שם ויכוח גדול עם העירייה, האם מותר ששתי דירות על פי התב”ע, ולמרות זאת לנו היה ארבע דירות גם בתב”ע וגם בכל, ובסופו של דבר ניצחנו, כי אמרנו שהעירייה היתה באה לביקורות והייתה רואה שמפצלים את הדירות והיא חתמה על זה.”

על פי סעיף 13 בדיני הקניין.

“כן. והיא הביאה אישורים, היא הביאה אישורים להעברה בטאבו, לעשות לארבע דירות.”

בתוך… ואסור לעשות את החלוקה הזאת.

“כן, והיא הביאה להם אישור לחלק את זה. אישור להעברה בטאבו לארבע דירות, הכל בצורה מסודרת, ואז אחרי כמה שנים פתאום אמרו רגע, רגע רגע … עשו פה ארבע דירות, אנחנו, התוכנית דיברה רק על שתי דירות.

אמרתי סליחה, אי אפשר לבוא ולהגיד לאנשים שאתה מלווה בצוות ההתחדשות ושימור של העירייה ואתה מתייעץ איתם והם מגיעים לשטח השימור, פיקוח עירוני, והוא, מה לעשות כל פעם, מלא אישורים לעשות, וארבע שעוני מים, וארבע שעוני חשמל, אתה לא שיקרת, אתה לא פיצלת, הכל הכל הכל שקוף ובטאבו זה כתוב, ככה כארבע דירות, ויום אחד להתעורר, ואני שמח שם שבית המשפט קיבל את הטענה שלנו, זכינו וראיתי שזוכו.”

זוכו,

“לא פשרה, זוכו בפסק דין עם זיכוי מלא. גם קיבלו הוצאות. כן, זיכוי מלא, זיכוי מלא. יפה, יפה, יפה, אני גאה בך חברי אביב.”

אביב תקשיב, הזמן טס, אולי יש לנו חמש דקות דיברנו ואנחנו לא הרגשנו, ויש הרבה חומר ואני אזמן אותך עוד שוב לראיונות הבאים. רוצה רק סיכום שלך להתחדשות העירונית וההמלצות שלך לאנשים שסובלים ממצוקת דיור אחי. לחברה הערבית או בכלל?

“לחברה הערבית ובכלל?”

אתה הבמה היא שלך.

“תראה בלי שההתחדשות העירונית היום יש הרבה מאוד חשיפה, אז אני תמיד אומר לכל מי שהולך, יש הרבה מאוד אינטרסים בנושא של התחדשות עירונית, תראה שיש יזמים, מארגנים, מנהלים, עורכי דין, שמאים, הכל להרבה מאוד. ולכן איך אומרים? תמיד אני אומר, יש גם את הרשות להתחדשות עירונית שאמורה להתוות את הדרך, ככל שהרשות תעלה עם קרנה ותיקח החלטות אמיצות, ואני חייב להגיד, אנשים לא יודעים, לא יודעים, ואני קורא לכל הציבור אם מישהו בציבור בהתחדשות העירונית מרגיש שנעשה לו עוולה, עוולה, בחוק ההתחדשות העירונית בסעיף 7, קבעו שצריך להיות ממונה לתלונות על חוק התחדשות עירונית, בין אם זה עורכי דין, אדריכלים, שמאים, מהנדסים את הכל יזמים. והממונה חייב להביא את ההחלטה שלו לפי סעיף 7ד או 7 ארבע תוך 90 ימים, וההחלטה שלו מהווה ראייה, ראייה לבית משפט.”

“כלומר, אם הרשות תדע באמת לקבל החלטות אמיצות, להיות רשות להיות ראש, שישימו אותך ראש, אתה יכול להיות ראש מהצד של הזנב, או ראש מהצד של הראש, אז אם תהיה ראש מהצד של הראש ויש ראש רשות חדש, אני מאחל לו בהצלחה בתפקידו, הוא גם עורך דין, אז הוא מכיר את זה, ויובילו את זה ככה, והרשות תביא ותתווה את הדרך, זה אומר שקודם כל שכל מי שיש לו בעיה שיפנה לרשות, שיציף את הרשות בפניות, והרשות תהיה חייבת להביא החלטות. וההחלטות האלה יתוו את הדרך לכולם.”

וכולם צריכים לפנות לעורכי דין מומחים.

“זה אחד. והדבר השני, כולם צריכים לפנות לעורכי דין, שיש להם ניסיון בתחום, שמכירים, שמבינים את המטריה, שיכולים להוביל את התהליכים האלה. ההובלה פה, זה מה שחשוב,. אני הייתי קצין בצבא בעברי, התעסקתי הרבה עם ארגון של… כל מיני ארגונים שונים, הייתי מדריך נוער, הייתי מורה כמו שאתה יודע, מרצה, אז כל הזמן הייתי בהובלה וההנהגה ובהתחדשות זה הרבה להוביל ולהנהיג. הצעת עורך דין, לא רק עורך דין שיודע רק לעשות את החוזה, אלא עורך דין שיודע להוביל ולהנהיג. ואם לוקחים עורכי דין שיודעים להוביל ולהנהיג אתכם, עם אמון בתהליך, יחד עם סיוע של הרשות אני חושב שיוכלו לצאת טוב. לגבי החברה הערבית אני אומר שאני משתמש גם ברשות. אני חושב שהחברה בחברה הערבית צריכים לפנות, אולי גם לרשות להתחדשות עירונית, לבקש ממנה לפתוח את הערוץ הזה, אולי ברשות לא מכירים על המצוקה הזאת, לעורר את התהליך הזה פעם אחת ופעם שנייה שיבוא איזה ראש עיר או מישהו שיגיד חברה אני מסמן משהו כפיילוט ואם אתה עושה משהו כפיילוט, אפשר לראות. ואז כולם יסתכלו, יילמדו, שיעבור חוויה מסוימת ואז כולם יוכלו לעסוק בתהליך הזה ביחד. כי מי שמתחיל, כולם מצטרפים, להיות הראשון זה הקשה. אם לא מתחילים לא זז. להיות הראשון להיות הראשון זה קשה.”

אני ראיתי הרבה הלכות שלך כאן בעיתונות, קראתי, והיום יש לי הלכה שאני לומד ממך, צריך ראש העיר שיזיז את הגבינה על מנת להוציא את העכברים מהחורים, זו ההלכה שלקחתי. צריך מישהו שיזיז את הגבינה ומי שרדום שישמע את עורך דין אביב טסה מה אמר, צריך להזיז את הגבינה, מתי שאתה מזיז את הגבינה אתה תקבל הרבה, הרבה בתמורה לתושבים שמחכים וסובלים.

אני מודה בהזדמנות זו לעורך דין אביב טסה, חברי היקר שהגיע לאולפן, הנעים אותנו בהרבה חומר ויהיו לנו הרבה מפגשים. תודה לך אביב שהגעת, תודה על הראיון שהענקת, ויהיו לנו הרבה. תודה לצופים ותודה ליניב ולכל הצופים, באולפנים, במשרדים, איפה שהם נמצאים.

“תודה רבה לכולם.”