מונחים בתחום הנדל"ן

אבעיה
המדובר בשאלה משפטית המועברת לבית המשפט במסגרת הליך מסוים על מנת לקבל את חוות דעת בית המשפט. הגשת אבעיה אפשרית, אך ורק באותם המקרים בהם מאפשר זאת הדין, למשל במקרה של בוררות, או במקרה של פקיד הסדר בהליך הסדר מקרקעין ועוד.
יובהר ויודגש כי, החלטתו של בית המשפט באבעיה מחייבת את הצדדים.
 
אגרה
תשולם המשולם בעת פתיחת הליך משפטי המוטל על האדם הפותח בהליך. סכום האגרה נקבע על ידי משרד המשפטים וקבוע בתקנות בית משפט (אגרות), התשמ”ח- 1985; ומשתנה מהליך והליך. במקרים מיוחדים ניתן לבקש פטור מתשלום אגרה ו/או הנחה.
בוררות
שיטה ליישוב סכסוכים בה הצדדים המצויים במחלוקת מציגים בפני אדם שלישי (בורר) את טענותיהם, ועל הבורר ריע בסכסוך וליתן פסק בוררות.
את פסק הבוררות יש לאשר בבית המשפט על מנת שזה יקבל תוקף של פסק דין.
להבדיל מפסק-דין, על פסק בורר לא ניתן לערער, אולם ניתן יהיה לבטל אותן בהתקיים אחת מהעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.
הפניה לבוררות תיעשה רק לאחר קבלת הסכמת הצדדים להליך הבוררות. לעיתים בהסכמים השונים ישנו סעיף לפיו במידה ותתעורר מחלוקת סביב ההסכם, המחלוקת תועבר לבורר על מנת שזה יכריע בה.
 
בית משפט מחוזי
בית משפט המחוזי הינו ביהמ”ש המוסמך לדון בעבירות פליליות שהעונש בגינן הוא מאסר לתקופה של 7 שנים ומעלה, ובתביעות אזרחיות בהן סכום התביעה אינו עולה על 2.6 מיליון ₪ (נכון ליום הגשת התביעה), בתביעות בענייני מקרקעין (בכל העניינים שאינם בסמכות העניינית של ביהמ”ש שלום) וכן בערעורים על פסקי-דין או החלטות אחרות של ביהמ”ש השלום.
כיום ישנם 6 בתי משפט מחוזיים:  ביהמ”ש המחוזי ירושלים;  ביהמ”ש המחוזי תל- אביב; ביהמ”ש המחוזי באר- שבע, ביהמ”ש המחוזי חיפה, ביהמ”ש המחוזי מרכז (בפתח- תקווה), ביהמ”ש המחוזי נצרת.
 
בית משפט עליון
הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר בישראל. ביהמ”ש העליון שוכן בירושלים. סמכותו העניינית של ביהמ”ש העליון הינו לדון בערעורים על החלטות ופסקי דין של ביהמ”ש המחוזי.
 
בית משפט שלום
בית משפט השלום הוא הערכאה השיפוטית הנמוכה ביותר בישראל. לביהמ”ש השלום סמכות עניינית לדון בתביעות כספיות שסכום התביעה אינו עולה על 2.5 מיליון ₪ (נכון ליום התביעה), תביעות פליליות שהעונש בגינן מאסר עד 7 שנים והכל בתחום שיפוט המחוז בו בית המשפט נמצא.
 
בית משפט לתביעות קטנות
בית משפט הדן בתביעות כספיות שסכומן אינו עולה על 31,900 ₪ או בתביעות להחלפת מוצר או ביטול עסקה. בבית משפט לתביעות קטנות להבדיל מיתר בתי המשפט, הייצוג על יד עורך-דין אסור למעט במקרים חריגים ביותר. סדרי הדין הנוהגים בבית משפט לתביעות קטנות אינו בהכרח סדרי הדין הנוהגים ביתר בתי המשפט, למשל בית משפט לתביעות קטנות ראשי להתיר הגשת ראיה שאינה קבילה בבית משפט אחר.
להבדיל מיתר בתי המשפט בהם הערעור אחרי הערכאה הראשונה הינו בזכות, ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנו הינו ערעור ברשות. לא זו אך\ף זו, אין להגיש הודעת צד ג’ או תביעה שכנגד בבית משפט לתביעות קטנות וזאת על מנת שלא להאריך ולסבך את הדיון בתיק.
 
בג”ץ
ראשי תיבות של בית משפט גבוה לצדק. בג”ץ הינו ערכאה נוספת בבית המשפט העליון אשר תקפידו לדון בכל המחלוקות אשר אינן בסמכותם העניינית של בתי דין ו/או בתי משפט אחרים כשישנו צורך ליתן סעד מן הצדק כנגד אחת מרשויות המדינה.
את הפניה לבג”ץ עושים על ידי הגשת עתירה לבג”ץ, כשמגיש העתירה חייב להיות בעל עניין בתיק. חשוב להבהיר כי לא כל עתירה המוגשת לבג”ץ נדונה בבג”ץ. שלב ראשון לאחר הגשת העתירה הינה בחינת יסוד הגשת העתירה. רק אם ימצא יסוד להגשת העתירה ימשיך הדיון בה.
 
בעל דין
צד להליך שיפוטי, למשל התובע או הנתבע הינם בעלי דין.
 
בקשה בכתב
כל בקשה המוגשת לבית המשפט על ידי אחד בעלי הדין בהליך מסוים. דוגמאות לבקשות בכתב הינן: בקשה למחיקת כותרת, בקשה למחיקת הליך, בקשה לסילוק על הסף, בקשה לפיצול סעדים ועוד.
 
בקשת רשות להתגונן
רלבנטי רק להליך משפטי בסדר דין מקוצר הנתבע אינו רשאי להגן על עצמו על ידי הגשת כתב הגנה, אלא אם קיבל רשות בית המשפט לעשות כן.
את בקשת הרשות להתגונן יש להגיש תוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה. חשוב להדגיש כי על אף שטרם ניתנה לנתבע רשות להתגונן יש לצרף לבקשת רשות להתגונן את כתב הגנתו.
 
גילוי מסמכים
הליך בו בעלי הדין נדרשים לגלות האחד לשני את כל המסמכים המצויים ברשותם הקשורים לנושא המחלוקת שביניהם. הליך זה נועד לפתוח את כל הקלפים של שני הצדדים להליך על מנת למנוע הפתעות במהלך המשפט. הליך זה מתחיל בהגשת בקשה לצו גילוי מסמכים, במידה ובית המשפט מאשר את הבקשה, על בעלי הדין להגיש לבית המשפט תצהיר המפרט את המסמכים המצויים ברשותם. במידה ואחד המסמכים חוסה תחת “חיסיון” יצוין כי המסמך מצוי בידי אותו בעל דין אולם יצוין לידו העובדה כי הוא “חסוי”.
 
גישור
גישור הינו הליך ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, בו גורם ניטרלי ועצמאי (מגשר) מסייע לצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם ואף להגיע להסכמה במידת הצורך. פניה להליך הגישור נעשה על ידי:
– הצדדים עצמם עוד לפני הגשת תביעה לבית המשפט;
– בית- המשפט בהסכמת הצדדים.
 
דחייה על הסף
דחייה על הסף להבדיל ממחיקה על הסף יוצרת מעשה בית דין והתובע לא יהיה רשאי להגיש תביעה נוספת בשל אותה עילת תביעה. העילות לדחיית תביעה על הסך הינן:

1. • טענת חוסר סמכות (מקומית ו/ או עניינית);
   • התיישנות התביעה;
   • טענת העדר יריבות בין בעלי הדין;
   • טענה כי עילת התביעה נדונה כבר ולמעשה יש כבר מעשה בית דין סביב עילת התביעה.

 
הודעת צד שלישי
הליך בו אדם המקבל נגדו תביעה (הנתבע) מגיש לבית המשפט הודעה לפיו האחריות בגין החוב או הפעולה הנתבעת ממנו הינה של אדם שלישי. לאחר הגשת הודעת צד ג’ לבית המשפט, הדיון יעבור עתה לדון הן במחלוקת שבין התובע לנתבע והן במחלוקת שבין הנתבע לבין צד ג’. הגשת הודעת צד ג’ בתביעות אשר לא הוגשו בהתאם לסדרי הדין הרגילים, מצריכה קבלת אישור של בית המשפט על מנת להגישה.
אדם המקבל הודעת צד ג’, צריך להגיש תוך 30 יום כתב הגנה וגם הוא רשאי להגיש הודעת צד ג’ לאדם אחר.
 
הוצאות משפט
סכום הכספי הנפסק לטובת בעל הדין הזוכה בהליך לפיו על הבעל הדין המפסיד לשאת תשלום הוצאותיו של בעל הדין שזכה. ההוצאות כוללת בין היתר: שכר טרחת עורך- דין, שכר טרחת מומחים או עדים שהוזמנו מטעם בעל הדין הזוכה, אגרות משפט וכו’.
 
החזר אגרה
תקנות סדר הדין האזרחי קובעים שני מצבים בהם תוחזר אגרת בית משפט:
1. כאשר ההליך הסתיים בפשרה
2. כאשר ההליך הסתיים לפני ישיבת קדם משפט השלישית.
 
המרצת פתיחה
דרך לפתיחת הליך משפטי מיוחד שכן התביעה מתבררת על יסוד התצהירים המוגשים יחד עם המרצת הפתיחה. קרי, הליך זבה מתאימים לאותם מקרים שאינם מורכבים מבחינה עובדתית.
המקרים בהם תוגש המרצת פתיחה הינם:

1. • בקשה לסעד הצהרתי
   • פירוק שותפות
   • ענייני פירוש מסמכים
   • ענייני נושים ונאמנות
   • מתן תוקף משפטי להסכם גישור
   • שאלות הנובעות מחוזה מקרקעין או הכרוכות בחוזה.

חשוב לציין כי להבדיל מסדר דין רגיל, בהמרצת פתיחה הנתבע רשאי אך לא חייב להגיש תגובתו.
 
המצאה
מסירת כתבי בי-דין לבעלי הדין בהתאם להוראות המנויות בתקנות סדר הדין האזרחי.
 
התיישנות
טענת הגנה לפיה עברה התקופה שבה ניתן היה להגיש את התביעה. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות תקופות התיישנות שונות בנושאים שונים:

1. • תביעה אזרחית- התיישנו הינה 7 שנים;
   • תביעה לפי חוק אחריות למוצרים פגומים- התיישנות הינה 3 שנים;
   • תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות- התיישנות הינה שנתיים
   • תביעה לפי חקו הגנת הדייר- התיישנות הינה שנה אחת
   • תובענה במקרקעין מוסדרים- אין התיישנות
   • תובענה במקרקעין לא מוסדרים- התיישנות הינה- 15 שנה;
   • תובענה במקרקעין מסודרים לא רשומים- התיישנות הינה 25 שנה.

את טענת ההתיישנות יש להעלות בהזדמנות הראשונה שיש (כתב הגנה ואם מוגשת בקשה לפני כתב ההגנה אז קודם להגשת כתב ההגנה) שכן אחרת לניתן יהיה לטעון אותה.
תקופת ההתיישנות מתחילה מיום שנולדה עילה התביעה למעט במקרים החריגים מפורטים בחוק ההתיישנות.
 
חקירה חוזרת
חקירת העד על ידי הצד שהזמינו להעיד לשם הבהרת הדברים אשר נאמרו על ידו בעת החקירה הנגדית.
 
חקירה נגדית
חקירת העד על ידי הצד שכנגד. קיימים כללים ברורים בעניין החקירה הנגדית.
 
חקירה ראשית
חקירת עד על ידי הצד אשר הביא אותו להעיד באותו הליך.
 
טען ביניים
הליך בו הנתבע, נתבע או צפוי להיתבע על דיי מספר תובעים בעניין חוב אחד, ועל כן מבקש מבית המשפט להכריע בעניין ולקבוע למי עליו לשלם את החוב. החלטת בית המשפט בעניין גודרת וחוסמת את הנתבע מתביעות נוספות סביב אותו חוב.
 
ייפוי כוח
מסמך הניתן לאדם על ידי אדם או אישיות משפטית כלשהי המסמיך את אותו אדם (מיופה הכוח) לפעול בשמו או לעשות שורה של פעולות הנקובות בייפוי הכוח בשם מייפה הכוח. ייפוי הכוח צריך להיות מאומת על ידי עורך דין. קיימים מספר סוגים של ייפוי כוח:

1. • ייפוי כוח כללי- ייפוי כוח אשר תקף למשך 10 שנים מיו נתינתו. ייפוי כוח זה ניתן לביטול על ידי אותו אדם שהעניק את ייפוי הכוח והוא יבוטל מעצמו עם מות מייפה הכוח.
   • ייפוי כוח בלתי חוזר- ייפוי כוח אשר להבדיל מיפוי הכוח הכללי אינו מתבטל לא עם מות מייפה הכוח ולא ניתן לבטל אותו וזאת בשל העובדה כי הוא ייפוי כוח אשר עומד ביסודו אינטרס של צד שלישי. שימוש ביי]פוי כוח בלתי חוזר נפוץ בעסקאות מקרקעין.
   • ייפוי כוח נוטריוני- ייפוי הכוח הנוטריוני יכול להיות ייפוי כרוח כללי נוטריוני או ייפוי כוח בלתי חוזר נוטריוני. ההבדל בינם לבין ייפוי הכוח דלעיל הינו כי ייפוי הכוח הללו נחתמים אל מול נוטריון.

ייפוי כוח בלתי חוזר
מסמך הניתן על ידי בעל דין לאדם אחר (בדרך כלל לעורך דין) המקנה זכויות לצד שלישי אשר אינו ניתן לביטול (אלא עפ”י החלטת ביהמ”ש) ואין אפשרות לחזור ממנו. שימוש בייפוי כוח בלתי חוזר נהוג במקרקעין, להבטחת רישום הזכויות של צד שלישי לאחר תשלום מלוא התמורה.
 
ייפוי כוח נוטריוני
ייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון לאחר שזה זיהה את החותם ואימת חתימתו. תוקפו של ייפוי כוח נוטריוני הינו ל- 10 שנים והוא מתבטל עם מות המייפה כוח. ייפוי כוח נוטריוני נדרש במספר מקרים בהם:  כשאדם נוסע לחו”ל לתקפה ממושכת והוא מעוניין כי אדם אחר יטפל בכל ענייניו בשמו, בעת לקיחת משכנתא נדרש ייפוי כוח נוטריוני לטובת הבנק וכו’.
 
כתב הגנה
מסמך המוגש על ידי הנתבע בתיק תוך 30 יום (או במקרה של תביעה בסדר דין מהיר- 45 יום)  ובו מעלה הנתבע את טענות הגנתו כנגד התביעה. בכתב ההגנה מומלץ להעלות את כל הטענות המקומיות הרלבנטיות באותה התביעה שכן אם לא יועלו בכתב ההגנה לא תינתן לנתבע הזדמנות לטעון אותן מאוחר יותר.
 
כתב טענות
מונח המכיל בתוכו את כל הבקשות וכתבי בי-דין המוגשים לבית המשפט ובכלל זה: כתב תביעה, כתב הגנה, וכדומה בהם מועלות הטענות המשפטיות והעובדתיות נשוא המחלוקת.
 
כתב תביעה
המסמך הראשון בדרך כלל המוגש לבימ”ש הפותח הליך משפטי ובו מכלול הטענות המוכיחות את תביעתו של התובע. בכתב התביעה מופיעים פרטי התובע והנתבע, בית- המשפט אליו מוגשת התביעה, הטענות והסעדים הנדרשים על ידי התובע מן הנתבע.
 
כתב תשובה
הליך וולונטרי, מסמך שבניגוד לכתב התביעה וכתב ההגנה לא חובה להגיש. כתב התשובה מוגש על ידי התובע ובו התובע מתייחס לטענות חדשות שהועלו על ידי הנתבע בכתב ההגנה שלו. את כתב התשובה יש להגיש 15 יום לאחר הגשת כתב ההגנה.
 
מחיקה על הסף
מחיקה על הסף הינה טענת הגנה לפיה הנתבע רשאי לבקש מבית המשפט להורות על מחיקת התביעה וזאת עוד לפני קיום דיון בתיק, במקרה וכתב התביעה אינו מעלה עילת תביעה. משמעות מחיקת התביעה על הסף שהתביעה כפי שהיא אינה מגלה עילת תביעה אולם בעתיד התובע יהיה רשאי להגיש את התביעה בשל אותה העילה.
חשוב להבהיר כי הבקשה למחיקת התביעה על הסף לא חייבת להתבקש על ידי הנתבע, ובית המשפט רשאי מיוזמתו למחוק את התביעה.
 
מעשה בי-דין
או בשמו האחר, “עקרון סופיות הדיון”, הינו טענת הגנה לפיה לאחר מתן פסק דין או החלטה בעניין מסוים, לא ניתן לפתוח את התיק לדיון מחדש למעט בהתאם לדרכי הערעור הקיימים בחוק. עקרון זה נועד למנוע התמשכות הליכים לאורך זמן בלתי מוגבל ולהגן על הנתבע שלא יוגשו נגדו תביעות נוספות בשל אותו מעשה או טענה.
 
משיב
אגם או גוף נגדו מוגשת העתירה.
 
נוטריון
עורך דין בעל ותק של 10 שנים לפחות אשר ניגש לבחינות וקיבל רישיון נוטריון מעת משרד המשפטים. חוק הנוטריונים וליתר דיוק סעיף 20 לחוק, מונה את הפעולות אותן מוסמך נוטריון לבצע ובהם:

1. • אימות חתימה;
   • לאשר נכונות העתק מסמך;
   • לאשר תרגום מסמך;
   • לאשר שאדם פלוני חי;
   • לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנחתם לפני הנישואין.

נתבע
האדם או הגוף נגדו מוגשת התביעה. על הנתבע להזים את ראיות התובע ולגרום כי התובע לא יצליח להרים את נטל ההוכחה של תביעתו. הנתבע מגיש את הראיות לאחר התובע ואף מגיש סיכומיו לאחר התובע.
 
סדר דין מהיר
סדר דין מהיר הינו הליך משפטי מחייב לפיו כל תביעה לסכום שאינו עולה על 50,000 ₪ תוגש בהתאם להוראותיו. היתרון בהליך זה הינו קיצור ההליכים וזאת לאור העובדה שיחד עם הגשת כתב הצביעה מוגשים לבית המשפט כל המסמכים הרלבנטיים לאותה התביעה ובכלל זה רשימת המסמכים עליהם הסתמך התובע בכתב תביעתו, בצירוף העתקי המסמכים, חוות דעת במידה ויש צורך בה ותצהיר.
להבדיל מסדר דין רגיל, כתב הגנה בסד דין מהיר יוגש תוך 45 יום מיום קבלת כתב התביעה ויצורפו אל כתב ההגנה רשימת המסמכים עליהם הסתמך הנתבע בכתב הגנתו והעתק מהם.
 
סדר דין מקוצר
הליך משפטי קצר שניתן להשתמש בו במקרים ספציפיים שלהלן:

1. • תביעה לסכום קצוב בצירוף ראיה בכתב
   • תביעה לתשלום סכום קצוב מכוח חיקוק
   • תביעה של רשות מקומית בעניינים כגון: ארנונה, היטל, אגרה וכו’.
   • תביעה לסילוק יד במקרקעין
   • תביעה לפינוי משוכר כשחוק הגנת הדייר אינו חל

היתרון של הגשת תביעה בסדר דין מקוצר הינו כי לנתבע אין זכות קנויה להגיש כתב הגנה, ולשם כך הוא צריך להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום מקבלת כתב התביעה, שרק אם תינתן לו יוכל הנתבע להתגונן.
 
סמכות מקומית
כללי הסמכות המקומית קובעים מהו המקום הגיאוגרפי הנכון מבחינת הוראות הדין להגיש את כתב התביעה.
סמכות עניינית
כללי הסמכות העניינית קובעים לאיזו ערכאה/ בית משפטיש להגיש את התביעה.
עד במשפט
אדם המוזמן להליך משפטי ליתן עדות בקשר לדברים שנקלטו על ידיו באמצעות חושיו. העדות יכולה להיעשות כשהוא נוכח במהלך הדיון או באמצעות הגשת תצהיר עדות ראשית. בכל מקרה על העד להעיד אך ורק על דברים שהיה עד להם ולא על דברים ששמע מפי אחרים (עדות שמועה)  או על דברים מסקנותיו (עדות סברה) שכן אלו פסולים על פי דין למעט מקרים מסוימים בהם עדות שמועה תהיה קבילה בבית המשפט (מקרי אלימות שבהם העד לא יכול היה להיות נוכח במהלך הדיון או עד מומחה).
עד הנוכח במהלך דיון ייחקר הן על ידי בעל הדין שהזמין אותו לתת את העדות (חקירה ראשית), אלא אם כן הגיש את העדות בכתב והן על ידי בעל הדין שכנגד (חקירה נגדית).
 
עותר
אדם או גוף המגיש עתירה.
 
ערכאה
מערכת המשפט הישראלית מבוססת על מבנה של מדרגות, כל בית משפט מצוי בדרגה שונה ומדרג עולה:
בית משפט שלום- ערכאה ראשונה;
בית משפט מחוזי- ערכאה שנייה;
בית משפט עליון- ערכאה שלישית.
 
ערעור
הליך בו אחד מהצדדים לתביעה (לעיתים אף שניהם) אינם מסכימים  לפסק הדין ו/או להחלטה כפי שניתנה על ידי  בית המשפט, ועל כן מגישים השגה על פסק הדין ו/או ההחלטה בפני ערכאה גבוהה יותר.
הליך הערעור אינו פותח את התיק לדיון מחדש, אלא מאפשר לצדדים לטעון טענותיהם המשפטיות בלבד (הפן העובדתי אשר נקבע שערכאה שנתן את פסק הדין אינו ניתן לשינוי למעט במקרים חריגים במיוחד ועל כן אין טעם ליתן לצדדים להעלות את טענותיהם לעניין הפן העובדתי).
קיימים שני סוגים של ערעורים:

1. • ערעור זכות
   • ערעור ברשות.

ערעור בזכות
בכל דיון בערכאה הראשונה, רשאים הצדדים להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. ערעור זה הינו ערעור בזכות שכן בהתאם לכללי המשפט הישראלית לכל אדם אפשרות להגיש ערעור אחד ללא צורך בקבלת אישור מבית המשפט על מנת להגישו.
ערעור בזכות יוגש תוך 30 יום ממתן פסק הדין- במידה ושני הצדדים נכחו בבית-המשפט בעת מתן פסק הדין, או תוך 30 יום מקבלת פסק הדין על ידי הצד שנעדר מהדיון במקרה ופסק-הדין אל ניתן במעמד שני הצדדים.
 
ערעור ברשות
ערעור ברשות הינו ערעור שעל מנת שאחד מהצדדים או שניהם רוצים להגיש עליהם לבקש את רשות בית המשפט וזאת בשל העודה כי התיק נידון כבר בשתי ערכאות. במקרה כזה, אם התיק כבר נדון פעמיים בפני שני בתי המשפט בדרגות שונות, על מנת להגיש ערעור (והתיק ידון פעם שלישית) על אותו צד המבקש זאת, להגיש לבית המשפט בקשת רשות ערעור (בש”ע) אשר יינתן במקרים חריגים ביותר למשל אם לערעור יש סיכוי סביר שיתקבל.
את בקשת רשות הערעור יש להגיש 30 יום לאחר מתן פסק הדין או קבלתו במקרה ואותו צד המבקש לערער נעדר מהדיון בו ניתן פסק הדין. אם בית המשפט ייתן רשות לערער-  יוגש הערעור תוך 30 יום מיום קבלת הרשות.
 
עתירה מינהלית
עתירה מינהלית הינה הליך שיפוטי המוגש כנגד החלטה של רשות או גוף ציבורי בעניינים מסוימים המנויים בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהלים ואת על מנת לבחון חוקיות ההחלטות. העתירה המנהלית מוגשת לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים. את העתירה יש להגיש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ- 45 ימים מיום פרסום ההחלטה או יום קבלת הודעה עליה או מהיום שנודע לעותר על ההחלטה.
 
פיצול סעדים
על פי הוראות הדין הישראלי, בעת הגשת תביעה יש לבקש את מלוא הסעדים, שכן אם לא יתבע את מלוא הסעדים לא יהיה רשאי התובע להגיש תביעה נוספת לקבלת הסעדים הנוספים הצומחים מאותה העילה. קרי בצידה ועילת התביעה מצמיחה מספר יש לתבוע את כולם או לחילופין להגיש בקשה לפיצול סעדים. במידה ובקשה זו תאושר על ידי בית המשפט, יוכל התובע לתבוע בעתיד את יתר הסעדים שלא תבע בגין אותה העילה.
 
פסק דין
פסק הדין הינו במילים אחרות החלטת בית המשפט בעניין התביעה שהובאה לפניו. בפסק הדין מתאר השופט את עובדות המקרה, את החלתו ואת האסמכתאות המשפטיות שהובילו אותו לפסוק כפי שפסק.
 
פסק דין בהיעדר הגנה
צד הנתבע בתביעה אזרחית חייב להגיש תוך 30 יום כתב הגנה (אלא א כן קיבל אורכה ביהמ”ש או שמדובר בהליך משפטי שבו כתב ההגנה יוגש תוך 45 יום למשל בתביעה בסדר דין מקוצר). במקרה והנתבע לא הגיש את כתב הגנתו  במועד, רשאי התובע לבקש  מביהמ”ש ליתן פסק דין בהיעדר הגנה, קרי עוד טרם נשמעו טענותיו של הנתבע בעניין התביעה שהוגשה נגדו. קרי זוהי סנקציה המוענקת לביהמ”ש לנתבע שלא הגיש כתב הגנה.
במקרה וניתן נגד נתבע פסק דין בהיעדר הנה, עומדת לנתבע הזכות לבקש לבטל  את פסק הדין או ההחלטה שניתנה נגדו.
 
פסק דין הצהרתי
פסק הדין שכל מטרתו הינה להצהיר על קיומה של זכות ולתת לה תוקף משפטי כלפי כולי עלמא.פסק הדין הצהרתי להבדיל מספק דין רגיל אינו כולל רכיב אופרטיבי ולכן לא ניתן להוציאו לפועל אלא רק אם במסגרת אותו פסק דין הצהרתי ישנו רכיב אופרטיבי למשל חיוב כספי.
 
פסיקתא
תמצית פסק הדין ללא נימוקים והמכילה את החלק הביצועי של פסק הדין או של אותה החלטה.
 
פשרה
פשרה הינו מצב בו צדדים למחלוקת מגיעים להסכמה בכל הנוגע למחלוקת ביניהם. משהגיעו המדדים לפשרה, הם חותמים על הסכם פשרה ובכך מסיימים את הסכסוך ביניהם.
מערכת המשפט במדינת ישראל מעודדת סיום  מחלוקות בדרך של פשרה (פגישת מהו”ת ו/או הפנית הצדדים לסיום המחלוקת אצל מגשר) אף על פי שלא אחת נמתחה בשל כך ביקורת חריפה על בתי- המשפט.
 
צו בינים
צו זמני הניתן על ידי בית המשפט, שמטרתו למנוע עשיית פעולה או למנוע את המשך ביצוע הפעולה עד לקבלת צו קבוע או עד לסיום הדיון בהליך העיקרי.
 
צו מניעה
סעד הנתון לביהמ”ש הן כסעד זמני והן כסעד קבוע הניתן כגד אדם או גוף בכוונה היא ימנע מלעשות פעולה המנוגדת לתוכן הצו.
 
צו עשה
צו שמוציא בית המשפט לשם ביצוע מעשה או החזרת מצב לקדמותו כפי שמפורט בצו.
 
קדם משפט
ישיבה ראשונה בכותלי בית המשפט בה מתבררת המחלוקת בין בעלי הדין ואת דרכי הפעולה בתיק.
 
שאלון
הליך בו בעלי הדין מעבירים האחד לשני רשימה של שאלות הקשורות לנושא המחלוקת ביניהם. בעל דין אשר קיבל שאלון ישיב על השאלות המצויות בשאלון על גבי תצהיר, כשעליו לענות על כל השאלות למעט אלא החוסות תחת “חיסיון”. הליך זה נועד לפשט ולקצר את ההליכים ואת הצורך בהבאת הראיות. כתב בי-דין.
 
תביעה שכנגד
תביעה המוגשת על ידי נתבע אשר סבור כי אינו חייב דבר לתובע אלא שההיפך הוא הנכון, שהתובע הוא זה שחייב משהו לנתבע. במקרה כזה, על הנתבע הסובר כי התובע חייב לו משהו, להגיש יחד עם כתב ההגנה, כתב תביעה שכנגד ובו לציין את מספר ההליך של התביעה הראשונה (זו שהוגשה כנגד הנתבע).
 
תובע
האדם או הגוף אשר יוזם את התביעה נקרא תובע. על התובע הנטל להוכיח את תביעתו. התובע פותח בהגשת הראיות ובסיכומים.
 
תצהיר
מסמך בכתב המתאר העובדות עליהן נסובה מחלוקת בין בעלי דין, היכול להוות תחליף לעדות בבית המשפט. על המצהיר לגלות את האמת והיא צריכה להינתן אל מול שופט, דיין, עורך דין, ראש רשות מקומית או אדם שהוסמך לכך על ידי שר המשפטים. בעת ההצהרה, לפני אימות התצהיר המצהיר הינו מוזהר כי על הכתוב בתצהירו להיות אמת אחרת, יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.